כיכר בסגנון איטלקי עם פסיפס ענק, מגדל שעון וזכוכית צבעונית.
כיכר הפיאצה (Piazza Square) היא אחת הפינות המקסימות והמפתיעות בבטומי, מתחם שלם שנבנה כדי ליצור אשליה מושלמת שאתה נמצא בעיירה איטלקית קטנה. ברגע שנכנסים אל הכיכר, בין הקשתות, הצריחים והחזיתות המעוטרות, קל לשכוח לרגע שנמצאים על חופי הים השחור ולא באחת מכיכרות ונציה או פירנצה. זהו אחד המקומות האהובים בעיר לצילומים, לישיבה בבית קפה ולבילוי ערב.
מרבית המבנים סביב הכיכר הוקמו בשנת 2009, על פי תכנון של האדריכל הגאורגי ואז'ה אורבלדזה. בניגוד למה שנדמה במבט ראשון, אין מדובר בכיכר עתיקה אלא בפרויקט אדריכלי מודרני ומתוכנן שכל כולו נועד לחקות את הסגנון האיטלקי הקלאסי. הכיכר משתרעת על שטח של כחמשת אלפים ושבע מאות מטרים רבועים, כך שלמעשה מדובר במתחם אדריכלי שלם ולא רק בכיכר בודדת.
ההשראה לעיצוב הגיעה מהערים האיטלקיות ונציה ופירנצה, ומגדל השעון של הכיכר עוצב בהשראת מגדל הפעמונים המפורסם של סן מרקו בוונציה. אחד הפרטים המקסימים במקום הוא שכאשר השעון מצלצל, יוצאות ממנו דמויות מכניקוֹת שמעניקות לקהל מופע קטן ומקסים, פרט שמעניק לכיכר נופך של קסם ישן ומדויק.
אחד האוצרות האמנותיים הגדולים של הכיכר הוא פסיפס השיש הגדול באירופה מסוגו. הפסיפס נוצר בשנת 2010 בידי המעצבת הגאורגית שווייצרית נטלי דה פיטה אמירג'יבי, והוא משתרע על שטח של כמאה ושישה מטרים רבועים. הקומפוזיציה משלבת את תנועת הים הנצחית עם ההתפתחות המתמדת של המרחב העירוני המודרני, וכוללת חמש דמויות נשיות המייצגות אלות ים, כל אחת בצבע שונה, אדום, כחול, סגול, ורוד וירוק, שמדגיש את אופייה הייחודי.
מעבר לפסיפס, האדריכלות של הכיכר עשירה בפרטים אמנותיים. חלונות ויטראז' צבעוניים, שנוצרו בידי האמנית האסטונית דולורס הופמן, מעטרים את המבנים ומוסיפים משחקי אור וצבע. הקשתות, העמודים, החזיתות המעוטרות והפרטים הדקורטיביים בכל פינה יוצרים תחושה של מתחם שנבנה באהבה ובתשומת לב לכל פרט קטן, מה שהופך כל הליכה בו לחוויה חזותית.
האווירה בכיכר מתחלפת לאורך היום. בשעות הבוקר והצהריים היא רגועה ונעימה, מקום לספל קפה, לצילומים ולהתבוננות בפרטי האדריכלות. בשעות הערב הכיכר מתעוררת לחיים, בתי הקפה והמסעדות מתמלאים, התאורה החמה נדלקת ולעיתים מתקיימות בה הופעות מוזיקה חיה. אז נחשפת הכיכר במיטבה, כשהאווירה האיטלקית מתמזגת עם החיים התוססים של בטומי הלילית.
סביב הכיכר פועלים בתי קפה, מסעדות ומלון בוטיק, כך שאפשר לא רק לבקר אלא גם לשבת ולשהות. רבים בוחרים לסיים כאן יום סיור, ליהנות מארוחת ערב תחת השמיים הפתוחים באווירה שנראית כאילו נלקחה היישר מאיטליה, ולצפות בחיי הכיכר סביבם. המיקום המרכזי הופך את המקום לנוח לשילוב עם שאר אתרי העיר.
כיכר הפיאצה היא דוגמה מצוינת לאופן שבו בטומי בנתה לעצמה זהות תיירותית ייחודית בעשורים האחרונים. במקום להסתמך רק על העבר, העיר יצרה מרחבים חדשים ומושקעים שמדברים בשפה בינלאומית ומזמינה. התוצאה היא פינה שבה נפגשים דמיון אירופי, אמנות מוקפדת וחיי לילה ים תיכוניים, והכול במרחק הליכה קצר מהים.
בקר פעם אחת בבוקר לצילומים נקיים בלי קהל, ופעם שנייה בערב לאווירה עם תאורה חמה והופעות מוזיקה חיה. שתי החוויות משלימות זו את זו.
כל האדריכלות כאן מודרנית ולא עתיקה, פרויקט מתוכנן משנת 2009 שמדמה את הסגנון האיטלקי. דווקא הידיעה הזו הופכת את הדיוק של האשליה למרשים יותר.
ברגע שנכנסים לכיכר, בין הקשתות, הצריחים והחזיתות המעוטרות, קל לשכוח שנמצאים על חופי הים השחור. ההשראה לעיצוב הגיעה מהערים האיטלקיות ונציה ופירנצה, וכל פרט תוכנן כדי לשחזר את הסגנון הקלאסי הזה.
בניגוד למה שנדמה במבט ראשון, אין כאן שום דבר עתיק. מרבית המבנים סביב הכיכר הוקמו בשנת 2009 על פי תכנון של האדריכל הגאורגי ואז'ה אורבלדזה, כפרויקט מודרני ומתוכנן לחלוטין. דווקא הידיעה הזו הופכת את הדיוק של האשליה למרשים עוד יותר.
פרטים שיוצרים את התחושה האיטלקית:
הכיכר עשירה בפרטים אמנותיים שקל לפספס אם רק חולפים דרכה. אחד הבולטים הוא פסיפס שיש גדול, שנוצר בידי המעצבת נטלי דה פיטה אמירג'יבי, ומשלב את מוטיב הים עם ההתפתחות העירונית המודרנית.
מעבר לפסיפס, חלונות ויטראז' צבעוניים שנוצרו בידי האמנית האסטונית דולורס הופמן מעטרים את המבנים ומוסיפים משחקי אור וצבע. כדאי להאט את הקצב ולהתבונן מעלה ומטה, כי חלק גדול מהיופי כאן נמצא בפרטים הקטנים.
מה שווה לחפש בעיניים:
הכיכר איננה רק אתר לצילום חטוף, אלא מקום לשבת ולשהות בו. סביבה פועלים בתי קפה, מסעדות ומלון בוטיק, כך שרבים בוחרים לא רק לבקר אלא לסיים כאן יום סיור בארוחת ערב תחת כיפת השמיים.
האווירה מתחלפת לאורך היום. בבוקר ובצהריים הכיכר רגועה ונעימה לספל קפה ולצילום, ובערב היא מתעוררת לחיים, בתי הקפה מתמלאים והתאורה החמה נדלקת. לעיתים מתקיימות בה גם הופעות מוזיקה חיה שמעצימות את האווירה.
דרכים ליהנות מהמקום:
לכל שעה ביום יש כאן אופי אחר, ולכן הבחירה תלויה במה שאתה מחפש. שעות הבוקר שקטות ורגועות, עם פחות אנשים ואור נעים, וזה הזמן הטוב ביותר לצלם את הכיכר בלי קהל.
שעות הערב הן הזמן שבו הכיכר במיטבה מבחינת אווירה. התאורה החמה נדלקת, בתי הקפה מתמלאים והמקום מתמזג עם חיי הלילה של בטומי. מי שרוצה גם צילומים נקיים וגם אווירה תוססת יכול לבקר פעמיים.
מה מקבלים בכל חלק של היום:
המיקום המרכזי של הכיכר, במרחק הליכה קצר מהעיר הישנה ומטיילת החוף, הופך אותה לנוחה במיוחד לשילוב עם שאר אתרי העיר. אין צורך בתחבורה מיוחדת, וקל להגיע אליה ברגל תוך כדי שיטוט.
רבים משלבים אותה עם כיכר אירופה הסמוכה ועם הטיילת ליצירת מסלול הליכה אחד שחוצה את הרבעים היפים של המרכז. כך הכיכר הופכת לתחנה טבעית בתוך יום סיור רגלי ולא ליעד נפרד.
אתרים נוחים לשילוב באותו מסלול:
הכיכר בנויה כמו במה, וזו הזדמנות לצילומים שנראים כאילו צולמו באיטליה. הסוד הוא לא להסתפק בצילום רחב אחד אלא לחפש את הפרטים, כי הקשתות, הצריחים והחזיתות נותנים אינספור מסגרות קטנות.
האור משנה כאן הכול. בבוקר האור רך והכיכר ריקה יחסית, ובערב התאורה החמה יוצרת אווירה קסומה. שילוב של שתי השעות ייתן לך שני סוגי תמונות שונים לגמרי מאותו מקום.
רעיונות לצילום מוצלח:
לא, למרות המראה הקלאסי מדובר בפרויקט אדריכלי מודרני. מרבית המבנים סביב הכיכר הוקמו בשנת 2009 על פי תכנון של האדריכל הגאורגי ואז'ה אורבלדזה, בהשראת הסגנון האיטלקי.
בכיכר נמצא פסיפס השיש הפיגורטיבי הגדול באירופה מסוגו, שנוצר בשנת 2010 ומשתרע על כמאה ושישה מטרים רבועים. הוא כולל חמש דמויות של אלות ים בצבעים שונים ומשלב את מוטיב הים עם ההתפתחות העירונית.
אפשר לצלם את האדריכלות והפסיפס, לשבת בבית קפה או מסעדה, ליהנות ממופע הדמויות המכניות של מגדל השעון וכן מהופעות מוזיקה חיה שמתקיימות בערבים. זהו מקום נעים במיוחד לבילוי ערב.
לא, הכניסה לכיכר חופשית ואפשר לטייל בה בכל שעה. תשלום נדרש רק אם בוחרים לאכול או לשתות באחד מבתי הקפה והמסעדות שסביבה.